4.כיצד להפוך לחלק מהקהילייה המחקרית (6 מתוך 6)

(4)ו. ארגון סדנאות, ימי עיון או כנסים

אחת הדרכים היעילות לוודא שתציגו בסדנא, יום עיון או כנס, היא לארגן אותם בעצמכם. מדובר בדרך כלל בעבודה רבה, אולם הניסיון הנצבר יסייע לכם בעתיד וגם יאותת למעסיקים פוטנציאלים שחלק קשה זה מהעבודה האקדמית אינו זר לכם. לארגון אירוע אקדמי כזה מספר שלבים עיקריים המוצגים להלן בקווים כללים:

1.      החלטה על קונספט (יום עיון, סדנא, כנס, כנס דוקטורנטים)

2.      בדיקת אפשרויות מימון והתעניינות קהל: פנייה לגורמים מממנים אפשריים כגון מרצים, מחלקות ומכונים, ושליחת קול קורא להצעות.  בשלב זה רצוי לעצב כרזת קול קורא, לשלוח אותה בתפוצה גדולה, להדפיס ולשלוח למחלקות הרלבנטיות בארץ ולהדביקה במקומות נוספים כגון ספריות ראשיות, מכונים מחקר ומרכזי מחקר

3.      בדיקת התוצאות (יש צורך להשיג תקציב מינימאלי של 1000-1500 ₪ ואולם ובנוסף, יש צורך בחצי תריסר הצעות לדיוןאו הרצאות לכל הפחות).

4.      אם ממשיכים הלאה: יש למיין את ההצעות ולהחליט מי ירצה באירוע (חלוקה למושבים, מציאת יו"רים למושבים, על פי נוחות המרצים, שליחת שלילות מנומסות למסורבים), לארגן את האולם (תיאום פתיחתו, כיסאות רזרביים ומכשור נדרש), לעצב, להדפיס ולהפיץ הזמנות ולוח הרצאות ולדאוג לציוד היקפי (הציוד המינימלי כולל שולחנות ומפות לכיבוד, מיחם ושקע חשמל עבורו, וכמובן הכיבוד עצמו) ולסידורים טכניים היקפיים (אישור כניסת רכבים לקמפוס, קופונים לאוכל עבור המרצים והיו"רים, מתנות למרצים).

5.     חשוב להשקיע בפרסום מפולח של האירוע, ובמידת האפשר אף בפנייה אישית, או לפחות סקטוריאלית לסוגי קהל שעשויים להתעניין בו. אם למשל האירוע עוסק בפרשנות המקרא בספרות הפרואנית יש לנסח הזמנות דוא"ל או מכתבים שונים לחוקרים וסטודנטים למקרא, לחקר הדתה וחילון, לספרות כללית והשוואית ולעוסקים בלימודי אמריקה הלטינית. למכתבים אלו יש לצרף כמובן את ההזמנה הסטנדרטית לאירוע. 

6.      ביום האירוע יש להעביר ציוד טכני לאולם ולבודקו לפני השימוש, לפתוח שולחנות, לקנות כיבוד וכלים חד פעמיים ולהתפלל שהכל יעבור בשלום.

7.      לאחר האירוע ראוי לשלוח תודות לכל העוסקים במלאכה ולכל המרצים.

לארגון של אירוע אקדמי שני מימדים עיקריים – מחד גיסא, מדובר באירוע לכל דבר, כמו חתונה או בר מצווה, שיש להכין את הצד הגשמי שלו – החל מהזמנות וכלה בכיבוד – בקפידה. מאידך גיסא, גם הצד התוכני חשוב ואסור להעדיף עליו את הצורה.

·         מבחינה תוכנית, אפשר לארגן סדנא שבה מרצה ומגיב שלאחריהם מרצה ומגיבה נוספות (הרצאה של סטודנט ותגובה של חוקר). אפשרות אחרת היא מושב שבו או שתיים שלוש הרצאות שנושאיהם דומים ושלכולן מגיב אחד או מגיבה אחת (תפקיד שעלול להתגלות כקשה). אפשרות שלישית היא לארגן דיון פתוח, או פתוח למחצה, סביב למאמר שנקרא מראש על ידי כלל המשתתפים

·         בסדנא רצוי להתקדם באופן הגיוני מנושא לנושא [למשל באופן כרונולוגי או על פי סקלה ידועה אחרת הקשורה לנושא – התקדמות מנושאים אונטולוגיים לנושאים מוסריים או פוליטיים בסדנא על קאנט, התקדמות מימי הביניים המוקדמים ועד לרנסאנס בכנס על אומנות באירופה בימי הביניים]

·         בניגוד לסדנא או יום עיון, כנס מורכב ממושב או מספר מושבים שבהם שתיים, שלוש הרצאות קצרות שלאחריהן דיון עם הקהל. יום עיון מקובל לפתוח במיני-הרצאה או לפחות בברכות. גם הרצאה פרוגרמטית [שמכוונת את יום העיון] או הרצאת מפתח שמסכמת אותו, מקובלות. בקשו מנותני החסות לברך או להציע מרצה לסיכום האירוע

·         ניתן כמובן גם לשלב צורות יסוד אלו, כמו למשל שתיים או שלוש הרצאות שדנות בפנים שונים של אותו נושא במסגרת סדנא סגורה ואז הרצאה כללית יותר הפתוחה לקהל הרחב

·         מבחינה צורנית, מדובר בעיקר, כמו בחתונות ובר מצוות, בשיקולי תקציב. תקציב זה משמש בעיקר לתנאים הפיסיים שבהם נערך הכנס (אולם, אבזור מיוחד, כיבוד) ולפרסומו (עיצוב הזמנות, הפצת הזמנות ופרסומים בעיתונות, בד"כ בעיתון הארץ). מקצת המרצים גם גובים תשלום עבור הרצאתם. בכנסים אקדמיים בדרך כלל ההרצאה אינה ניתנת בתשלום, כיוון שרוב המרצים מעוניינים מאוד להפיץ את רעיונותיהם, אך אם יש קושי להגיע למקום האירוע, ייתכן שיצפו מכם להחזיר את הכסף עבור הנסיעה (במונית) הלוך וחזור

·         כיוון שיש צורך בכסף ובקהל כדי לקיים כנס, כדאי להציע שיתופי פעולה למרכזים אוניברסיטאיים ופריפריאליים לאקדמיה. מרכזים שיביעו עניין יכולים להציע, כסף, שווה כסף, וכמו כן לספק קהל המחויב להגעה ["קהל שבוי"] – סטודנטים וחוקרים המשתייכים לאותו מרכז

·         שווה כסף שניתן לבקש עשוי לכלול:

o       אולם לכנס והכנתו

o       כיבוד

o       עיצוב הזמנה ופוסטר 

o       הדפסת הזמנות ופוסטרים

o       פרסום אלקטרוני ופרסום בדפוס

o       עזרה משרדית (עבודה מול גרפיקאי, הזמנת הפוסטר והפצתו וכו')

o       מימון נסיעות למרצים

o       מימון סעודות למרצים

·        כדי שההצעה לשיתוף פעולה תקסום לעיני הגוף המשותף, שברוב המקרים בארץ אינו משופע בכסף, אפשר להציע לו לקבוע ביחד תכנים, אולם רעיון זה מסוכן, כי הכנס עלול להישמט מידכם, ולהפוך לכנס של אותו המרכז

·        אחת השיטות לנהל משא ומתן עם המרכז היא להציע תקציב ואז להראות למרכז את החלק שהייתם שמחים לקבל ממנו. שיטה נוספת, אותה ניתן לשלב, היא לפנות לכמה מרכזים וכך להשיג חלקי מימון מבלי שמרכז אחד יהיה מזוהה בלעדית עם הכנס, וכך למעשה, לשמור על ניהולו

·         בכל מקרה, חשוב לתת קרדיט למרכז או למרכזים המשתתפים במימון הן בהזמנות המופצות לאירוע והן כאמור במתן הכבוד לנציג המרכז לפתוח את האירוע.

על מנת לחזור לסעיף הקודם - הכנת מצגות - לחצו כאן
על מנת להמשיך לפרק 5 - רישות חברתי - לחצו כאן

4. כיצד להפוך לחלק מהקהילייה המחקרית (5 מתוך 6)

(4)ה. בניית מצגות

מבוא: מדוע להשתמש במצגות

 למרות שהצגה מוצלחת יכולה להתבצע ללא מצגת, מצגות הן כלי חשוב בהרצאות ובשיעורים. בעזרת מצגות ניתן:

·        להציג רעיונות באופן מושך

·        להציג טבלאות וגרפים

·         לקשר בין חלקים של ההרצאה ולשמור על רצף

בין החסרונות של שימוש לא יעיל במצגות ניתן למנות:

·        הצגה גרועה (מבולבלת או משעממת) של רעיונות טבלאות וכדומה

·         דחיסת ההרצאה למצגת ו"קריאה" מתוכה.

עיצוב נכון של מצגות הופך אותן למרשימות יותר, שומר על ערנות ומעורבות בהרצאה ומשפר את הלמידה ואת התקשורת עם הקהל. בבניית מצגות חשוב לזכור כי המסר הוא העיקר וכי השפה הגרפית צריכה לשרת את המסר ולא להפריע לו או להשתלט עליו.

שני הסוגים העיקריים של מצגות Power Point , שהן הנפוצות ביותר ואליהן נתייחס כטן, הן מצגת נקודות [הדומה באופייה למדריך שלפניכם] ומצגת "סיסמאות", שבה הטקסט מינימלי והמסר הויזואלי דומיננטי יותר. בשני סוגי המצגות כדאי לעבוד על הטקסט בנפרד (במעבד תמלילים) ועל תבנית העיצוב בנפרד (ב-Power Point) ולחבר ביניהם רק בשלב הסופי.

עקרונות עיצוב המצגת

קומפוזיציה במצגת היא ארגון הטקסטים, התמונות והאלמנטים הגרפים במצגת. להלן מספר כללי אצבע בנוגע לעיצוב הקומפוזיציה:

·        ככלל, חשוב לא ליצור עומס מסוג כלשהו על המסך

·        יש לשמור על מצגת מאוזנת ולא להעמיס בטקסטים על חשבון תמונות ולהפך

·        חשוב לשמור על עקיבות במצגת, החל מצבע הרקע וכלה בגודל הגופן. הדבר נכון גם לגבי עימוד המסך שצריך להישמר לאורך כל המצגת

·        שימוש בצבעים שונים יכול לתרום לביאור המצגת, לעניין הצופים ולתחושת העקביות שלהם (אם משתמשים באותם צבעים). מומלץ להשתמש בלא יותר מארבעה צבעים עיקריים, עם מעט טונליות של חלק מהם

·        בכל מקרה, חשוב שמור על ניגודיות גבוהה בין הרקע לטקסט או לתמונה חשובה. כדאי להימנע משימוש בצבעים משלימים המייצרים אפקט ריצוד

·        הטקסט הוא עקב אכילס של מצגות רבות. בעוד שישנם מרצים המתפתים לכתוב את ההרצאה כולה על המצגת ולהקריאה מהמסך, אחרים מסתפקים רק במילות מפתח שהקשרן להרצאה לא נהיר לקהל

·        מומלץ להשתמש במשפטים פשוטים ככל האפשר, אך נכונים תחבירית ולא מקוצרים

·        ניתן לשבור את רצף המשפט ולהגדיל את הגופן, לנוחות הקוראים

·        יש להימנע מכתיבת טקסטים ארוכים או משימוש בגופן קטן. כלל אצבע מציע לכתוב בין 5 ל-6 מילים בשורה ובין 5 ל-6 שורות במסך

·        מומלץ גם לשבור רצף מסכים שבהם טקסט במסך עם תמונה או אלמנט גרפי אחר

·        עדיף להשתמש בגופן פשוט לקריאה ממסך, שאינו מדמה כתיבה במכחול או כתב יד

·        עדיף גם לא לשלב בין גופנים שונים באותה מצגת, פרט למקרים ספציפיים כגון גימיק למשיכת תשומת לב או ניסיון גרפי להדגיש שונות בין טקסטים

·        כדי להדגיש טקסט עדיף להשתמש בקו תחתון או צבע אחר. גופן מודגש עבה ואינו נעים לקריאה וגופן נטוי אינו בולט דיו

·        תמונות הן אלמנט חשוב במצגות ואחד היתרונות שלהן על פני מסמכים רגילים. אפשר להשתמש בהן במסורה (במצגת כותרות ונקודות) או להפוך אותן לאלמנט המרכזי עליו מתבססת המצגת. בכל שימוש בתמונות יש לשים לב לקומפוזיציה, תוך שמירה על האחדה של תמונות שונות (על ידי שימוש בפלטת צבעים דומים, בסגנון וגודל דומים או במסגור זהה). ניתן גם לערוך שימוש מבוקר בקטעי וידאו, אך יש לזכור שהם נוטים להתחרות בהצלחה במרצה.

·        רצוי לא להשתמש בתמונה כרקע לטקסט, כיוון שהדבר פוגע בקריאה

·        ניתן להגדיל תמונה כך שרק חלק ממנה יופיע על המסך, אולם מומלץ שלא לערוך מניפולציה אחרת על תמונה כגון מתיחתה. הדבר פוגע באמינותה וכך היא מאבדת את יתרונה

·        חשוב להתייחס לתוכן התמונה. אם למשל האובייקט המרכזי בתמונה פונה לצד מסוים כדאי למקם את התמונה כך שהאובייקט יפנה למרכז המסך ולא החוצה

·        מומלץ לא להשתמש באיורים מוכנים של Power Point  שנראים כאילו נלקחו מתחילת שנות התשעים ואינם משדרים מקצועיות

·        גרפים תמיד עדיפים על טבלאות, כיוון שאינם דורשים אותה מידה של ידע מקצועי. כמובן שיש לערוך שימוש זהיר בהם. בכל מקרה, זכרו שטבלאות וגרפים אינם מסבירים את עצמם ועליכם לעשות זאת

·        השפה הגרפית במצגת כוללת מגוון צורות המסייעות למקד את הצופים ו לשמור על תחושת עקביות. בעוד שהשימוש מעשיר את המצגת חשוב שלא ישתלטו עליה על חשבון התכנים

·        מומלץ שלא להשתמש באלמנטים קישוטיים אלא פונקציונליים בלבד וגם בהם לא להעמיס ולא לגוון מעבר להכרחי. למשל, אפשר לבחור, כמו במסמך שלפניכם, להשתמש בתבליטים (bullets) רק בחלק מהפסקאות

·        כאמור בסעיף הקומפוזיציה, אלמנטים גראפיים כוללים גם עיצוב העמוד בצורה מסויימת, כגון מלבן קבוע של כותרת בכל המסכים, היוצר איזון ועקביות

·        אלמנטים נוספים במצגות כוללים צלילים והנפשות. ככלל, רצוי להימנע מהם, כיוון שהם מסיחים את הדעת ודורשים ציוד (רמקולים) שלא תמיד נמצא באולם בו תרצו או מתפקד

·        אם ברצונכם לערוך שימוש בהנפשות, רצוי להשתמש באפקטים רכים ככל האפשר או לצמצם את השימוש למינימום ההכרחי

·         בניגוד לאמור לעיל, ניתן להשתמש בהנפשה על מנת ליצור אינטראקטיביות מדומה, כגון כפתורים נסתרים המעבירים למסך הבא.

כדי לחזור לסעיף הקודם - השתתפות בסדנאות מחקר - לחצו כאן
כדי להמשיך לסעיף הבא - ארגון סדנאות, ימי עיון או כנסים - לחצו כאן

4. כיצד להפוך לחלק מהקהילייה המחקרית (4 מתוך 6)

(4)ד. השתתפות בסדנאות מחקר

חוקרים רבים מעריכים כי הפיתוח המוגבר של עולם הכנסים האקדמי מוביל לרוויה מסוימת ולחיפוש אחר דרכים נוספות לפגוש עמיתים. אחת מדרכים אלו, שצוברת פופולאריות רבה בשנים האחרונות, היא השתתפות בסדנאות מחקר וקבוצות חשיבה סגורות. בניגוד לכנסים, הפתוחים לקהל (גם אם בתשלום), סדנאות מחקר וקבוצות חשיבה הן סגורות ומספר המשתתפים בהן מצומצם יחסית. ההבדל בין סדנאות וקבוצות הוא משכן: בעוד שסדנא היא בדרך כלל חד –פעמית ועוסקת בטקסט או מספר טקסים מצומצם, קבוצת מחקר נפגשת לאורך זמן ומפתחת נושא מסויים.

בדרך כלל, מקימי הסדנאות והקבוצות הם המפרסמים אותן ומהווים גם את שומרי הסף שלהן. דבר זה יוצר שתי בעיות שקשורות זו לזו: מצד אחד, הכניסה לסדנא או לקבוצה מותנית בדרך כלל בהיכרות כלשהי עם מקימיהן. מצד שני, קבוצות כאלו נוטות להפוך ל"מפגש חברים" בו לא משתתפים חוקרים נוספים. למרות חסרונות אלו, קיימים מספר יתרונות חשובים לסדנאות ולקבוצות מחקר:

·        בניגוד לכנסים, ניתן להקימן בקלות יחסית ובעלות מינימלית. ארגון סדנא או קבוצת מחקר יכול להיות התנסות אקדמית טובה ופשוטה יחסית עבור דוקטורנטים

·        יצירת של "קבוצת חברים" אינם שלילית כל עיקר אם היא מתפקדת כקבוצת תמיכה עבור המשתתפים

·         האפשרות להציג טיוטות מול קבוצה מצומצמת המתחייבת לקרוא אותן ולהתייחס אליהן מהווה גם היא התנסות אקדמית חשובה ומועילה

הצעה להקמת קבוצת מחקר:

אחת הדרכים הפשוטות ביותר להתגבר על שומרי הסף של סדנאות וקבוצות מחקר ובמקביל לכך למצוא קבוצה שנושא המחק שלה יעניין אתכם, היא ליזום קבוצות כאלו בעצמכם.

יש ליצור שני תיאורי פרויקט נפרדים. האחד יפנה לגורם המממן והשני – לקהל היעד של החוקרים. ההבדל המרכזי בין תיאורים אלו יהיה הדגש שיושם בראשון מביניהם על חשיבות נושא המחקר ולרלוונטיות שלו לגורם המממן. בתיאור המחקר לקהל היעד לחוקרים יש לשים דגש על מיסגור הנושא מחד גיסא ועל הקשרים שלו לנושאים אחרים מאידך גיסא. כך מאותתים לקהל המשתתפים הפוטנציאלי במה תעדיפו להתמקד, אך גם פותחים פתח לחוקרים מתחומים דומים להשתתף ולתרום.

להלן מתווה לתיאור פרוייקט (לגורם המממן):

- משפט כללי פותח המציג את נושא המחקר

- הקשר בין X ל-Y והחשיבות של הכנסתם תחת מסגרת תיאורטית אחת או השוני בין X ו-Y והחשיבות של הפרדתם: "אחד הנושאים העיקריים בתחום זה הוא X/ הנושא נמצא בתנופה אדירה בעולם אך בישראל הוא רק בראשית דרכו/ מכון a רואה בטיפוח X בחברה הישראלית בסיס חשוב ל-Z".

 - הצגת המטרה: "בפרוייקט בין-תחומי זה אנו מבקשים.../מטרת קבוצת הדיון היא לאפיין... ולהציג.../ לבחון באופן אמפירי ותיאורטי.../ מטרתה לבחון...בדגש על שלושה היבטים של X".

- פריטת הנושא המרכזי לתת נושאים: "בין השאר, תעסוק הקבוצה בנושאים... / בשאלת הקשרים והזיקות/ ההבדלים שבין X ו-Y".

- פירוט השיטה ומעבר בין שלבים, אם מתוכננים כאלה: "בשלב הראשון תתמקד הקבוצה ב... ולאחר מכן תפנה לעיסוק ב.../ הקבוצה תתמקד ב.. והדיון יידע גם ב.../ נשאל לא רק X אלא גם Y?  ו-Z?/ הדיונים מתמקדים בשאלות של..."

"חברי הקבוצה יתכנסו ללימוד ודיון משותף של טקטסים ..."

"בהמשך תתן הקבוצה פומבי למסקנותיה/ בגמר התהליך יופק נייר שיסכם את הדעות שהועלו..."

- לעיתים דורש הגורם המממן רשימת משתתפים אפשרית ותקציב. זה המקום לפרטם.

השתתפות בקבוצת מחקר ותחזוקה:

בין אם אתם מנהלים קבוצת מחקר ובין אם אתם חברים בה, עליכם לזכור שביכולתכם להשפיע על הדינמיקה בקבוצה, על הנושאים ואופן השיחה בה ובסופו של דבר, על התוצרים שתפיקו ממנה. על מנת שהקבוצה תתפקד חשוב ליצור מחויבות של חבריה להגיע לפגישות ולקרוא מראש חומר, שני אלמנטים הברורים מאליהם בקורסים אקדמיים, אך לא בפגישות על בסיס וולונטרי. על מייסדי הקבוצות ומנהליהן להגדיר את מטרות הקבוצה באופן שלא יצור ציפיות כוזבות עבור חבריה. במידת האפשר, כדאי גם לקבל חברים שיש להם בסיס משותף, צר יותר מזה שאליו פונה הקבוצה באופן רשמי, כגון השתייכות לחוגים מסויימים, התמקדות בנושאי מחקר מסוימים, וכולי. למרות שחשיפה לתפיסות שונות, לאקדמאים בשלבים שונים בקריירה שלהם, ולעולמות תוכן שונים מעשירה ומניעה יצירתיות, עלול להיווצר מצב של אנטגוניזם בין חברי הקבוצה, ולחוסר מחויבות מצידם, על בסיס מגוון רחב מידי של טיפוסים. בסופו של דבר, נראה שקבוצת מחקר קיימת קודם כל כקבוצה חברתית, המייצרת העצמה לחבריה ורק לאחר מכן, כקבוצה העוסקת במחקר שבה כל חבר תורם את ידיעותיו ותפיסתו ולומד מעמיתיו.

כדי לחזור לסעיף הקודם - השתתפות בכנסים והרצאה בהם - לחצו כאן
כדי להמשיך לסעיף הבא - בניית מצגות - לחצו כאן

 

 

4. כיצד להפוך לחלק מהקהילייה המחקרית (3 מתוך 6)

(4)ג. השתתפות בכנסים והרצאה בהם

מבוא: מדוע להשתתף בכנסים 

כנסים הם מסגרת רבת ערך (גם אם לעיתים ריקה מתוכן) בעולם האקדמי. השתתפות בכנסים ובסדנאות היא מועילה גם אם אינכם מציגים בהם. זוהי הזדמנות:

·        להבין את כללי המשחק

·        לפגוש אנשים, להציג עצמכם ולדון על רעיונותיכם: "לעלות על המפה"

·        לקבל הבנה של מצב המחקר העכשווי, ולרכוש ניסיון לגבי כתיבת הרצאות והגשתן

·         להשיג בטחון עצמי לנוכח הרצאה "חלשה" של אחרים, המניעה להציג "הצגה טובה יותר" בעצמכם.

ככלל אצבע: ככל שהכנסים מצומצמים יותר במספר המשתתפים שלהם, או בהגדרתם, הם ממוקדים יותר. אם נושאם קרוב לזה המעניין אתכם, התרומה שלהם מובהקת יותר, גם מהערותיהם של אחרים לגבי רעיונותיכם, גם מהרצאותיהם וגם מבניית תמונה עדכנית וכללית של הנעשה בשדה המחקר. ככל שהכנס גדול יותר, לעומת זאת, גדלה ההזדמנות לפגוש בו חוקרים חשובים.

לגבי מיקום הכנסים, יש לזכור שכנסים שתחומם צר וממוקד יכולים להתקיים בכל מקום. מבחינה מקצועית עדיף להתמקד בכנסים בינלאומיים בעלי תהודה גם אם ההשתתפות בהם כרוכה בנסיעה יקרה.  יש לזכור שלעיתים מתקיימים כנסים כאלו גם בארץ, ואף באוניברסיטה שלכם, וחשוב לא לפספס את ההזדמנות להשתתף בהם.

לפני הכנס:

·        כיוון שלעתים יש תחושה של הצפת מידע בכנס כדאי להתכונן אליו ולהחליט באילו מושבים להשתתף ואילו הרצאות לשמוע. במידת האפשר, כדאי לקרוא מאמרים של המציגים המעניינים אתכם ואת דפי המידע, אם יש כאלו, שהכינו עבור הרצאותיהם

כיצד לנהוג בזמן הכנס:

·        אל תוותרו על תג השם שלכם. זוהי הדרך של זרים לפנות אליכם. תקעו את תג השם על דש ימין כדי שמי שילחץ את ידיכם יוכל לקרוא את שמכם במהירות מבלי לחפשו

·        אל תתחמקו מחוקרים "יריבים" שאת עבודתם אתם תוקפים. אין טעם בכך ולעיתים מפגשים כאלו מפתיעים לטובה. זכרו שאם חוקר כועס עליכם, יתכן שעבודתכם היא בעלת חשיבות עבורו

·        אל תוותרו על קבלות פנים, במיוחד בכנסים בחו"ל. זוהי הזדמנות מעולה להכיר חוקרים ועמיתים

·        נסו לקבוע פגישות לארוחות או לקפה עם עמיתים אותם פגשתם בפאנלים או בקבלת הפנים. אם חשוב לכם לפגוש חוקרים מסוימים שמשתתפים בכנס כיתבו להם מראש ונסו לקבוע פגישה, נסיעה משותפת לכנס וכדומה

·        כאשר אדם מצטרף לשיחה, נהוג להציג את כל הנוכחים בשיחה. התנהגות אחרת תיתפס כגסות, לפחות בחו"ל

·        במידה ויש לכם כרטיסי ביקור חלקו אותם ובכל מקרה בקשו כרטיסי ביקור של אחרים. את כרטיס הביקור נהוג לקבל ביד ימין ולעיין בו לפני שתוחבים אותו לכיס

·        לאחר הכנס:

·         ערכו "follow up" לעמיתים איתם יצרתם קשר במהלך הכנס. נסו לפתח דיון אותו התחלתם בהיכרותכם, הודו להם וכדומה. משפט פתיחה טוב עשוי להיות: It was a pleasure meeting you. I would be happy to…

השתתפות פעילה בכנס בדרך כלל תורמת יותר מאשר הקשבה להרצאות. שקלו להציע את עצמכם כמציגים בכנס, כמציגי פוסטר, כיושבי ראש של פאנל ואף כאחראים על ארגון הטקס. לעיתים, תכתובות ארגוניות לחלוטין (בנוגע לסידורי הטסה ולינה למשל) מעלות את שמכם למודעות של החוקרים בהם אתם מטפלים.

כמובן שהיתרון הגדול ביותר עשוי לנבוע מהצגה בכנס. בזכותה, תזכו לנראות גבוהה ובהזדמנות להרשים חוקרים אחרים. להלן מספר טיפים להכנת הרצאה מוצלחת:

הגשת מועמדות להרצות:

·        חפשו אחר הקולות הקוראים (calls for papers) הקרובים לתחום התמחותכם. זכרו שקיימת גמישות רבה יחסית בין נושא הכנס לבין המאמר שניתן להציג בו

·        כאשר אתם מציעים את עצמכם, ישנה אפשרות להציע פאנל שלם. במקרה זה אתם פונים קודם כל לחוקרים אחרים ומציעים להם להשתתף בפאנל – הצעה מחמיאה מאוד בדרך כלל – ואם קיבלתם את הסכמתם, ביכולתכם להציע פאנל מגובש למארגני הכנס. בדרך כלל, המארגנים ישמחו על יוזמה כזו, שחוסכת להם את הצורך "לשדך" בין הרצאות שונות

·        אם אתם עצמכם קיבלתם הזמנה להשתתף בכנס או בפאנל, בדקו מיהם הדוברים האחרים ומיהו הקהל ואל תקבלו אותה באופן אוטומטי

·         הקפידו על דרישות המארגנים, כגון זמן הגשת ההצעה, שליחת תקציר וכדומה.

 

   כיצד להתכונן להרצאה:

·        ערכו חזרות מול קהל אוהד. אם ההרצאה באנגלית, ערכו חזרות מול דוברי אנגלית שפת אם. קחו בחשבון שגם אם האנגלית שלכם "ברמת שפת אם" אתם עלולים לטעות ורק דוברי שפת אם יוכלו לאתר טעויות אלו. שאלו את הקהל האוהד אם יש לכם טיקים (נגיעה בשיער, סידור המשקפיים וכדומה) שאינכם מודעים אליהם. טיקים כאלו מטים את תשומת לב הקהל מתוכן ההרצאה

·        אל תכינו הרצאה ארוכה שתגרום לכם לחרוג מן הזמן המוקצב, או לדלג על חלקים ממנה. זכרו שהרצאה שמתארכת בדרך כלל יוצרת תגובות שליליות בקרב הקהל ואינה תורמת למרצה. חשבו כשלוש דקות לשקופית. ככלל, עדיף להשתמש בכמה שפחות שקופיות

·        השתדלו לדבר על רעיונותיכם בשיחות בלתי רשמיות, כדי להתרגל לכך ולהיות מסוגלים לענות לשאלות שעשויות לעלות במהלך ההרצאה או בסופה

·        וודאו שהשקופיות שלכם קריאות ופשוטות ככל האפשר. אל תציגו שקופיות מרובות מלל [שש שורות הן המקסימום]

·        אם אתם משתמשים גם בוידאו, נסו להעביר אותו לתוך המצגת כדי לשמור על פשטות טכנית בזמן ההרצאה

·        אם אתם מרצים בחו"ל זכרו שקוד הלבוש מחייב ומוקפד. אל תסתפקו בג'ינס ונעלי התעמלות. מצד שני, אל תסבו את תשומת לב הקהל ללבושכם

·        למדו מצפייה בהרצאות אחרים:  נסו לחקות איכויות ולהימנע ממאפיינים המפריעים לכם כצופים

·        שלחו מידע על עצמכם למארגני הכנס, כדי שהקהל יוכל להיוודע לעבודתכם או לטענתכם עוד לפני ההרצאה

·        אל תצפו לשנת לילה טובה בלילה שלפני ההרצאה. אתם תתרגשו

·        ביום ההרצאה נסו לאתר את הטכנאים האחראים על המיחשוב והוידאו באולם והתיידדו איתם

·         הגיעו מספיק זמן מראש לאולם וודאו שהמצגת פועלת.

הצעות להרצאה אפקטיבית:

·         גם אם נוח לכם יותר לשבת, עדיף שתעמדו ועדיף אף יותר אם תזוזו. מרצה סטטי נוטה להרדים

·         נסו לשמור על עקרונות הרצאה בסיסיים:

o       שמרו על קשר עין עם הקהל

o       השתמשו בג'סטות ובהבעות שיעזרו לכם להעביר את המסר

o       שילטו בטוניזציה של קולכם

o       הדגישו את המילה החשובה במשפט באמצעות טוניזציה או ג'סטות

o       ערכו הפסקות בשטף הדיבור כדי לנשום, לתת לקהל זמן לעקוב או לתת לעצמכם זמן להתעשת במקרה של תקלה

o       נסו לא לכחכח, לא להשתמש בקולות חסרי פשר [דוגמת אמממ..] ולא להתחיל משפטים ב-OK

·        אם הקהל אינו מגיב אפשר לערוך עצירה מתודית ולעשות בה משהו אחר [למשל לעצור קריאה מונוטונית מהדף, לקום ולתת דוגמא לדבריכם]

·        שימרו על אינטראקציה עם הקהל, החל מקשר עין, דרך מתן דוגמאות וכלה בשיתוף הקהל

·        שמרו על רמת הפשטה מסוימת ואל תכנסו לפרטים טכניים, אך תנו מספיק פרטים כדי ליצור טיעון משכנע. זכרו שהקהל הוא אינטליגנטי אך לא מעורה בנושא כמוכם

·        אל תתקעו במבוא וברקע לעבודתכם וראו במאמר שלכם השלמה להצגה, המעניקה את הפרטים החסרים

·        דעו מי קהלכם: לקהל רגיל יש לתת יותר רקע מאשר לקהל מקצועי ולקהל מקצועי יש לספק מידע טכני יותר

·        אם נמצא אדם בקהל שתרם לעבודתכם, התייחסו לכך

·        השתמשו בדוגמאות ובאנלוגיות כדי להדגים את כוונתכם. ערכו הפסקות ברצף הטיעון וספרו אנקדוטות, רצוי הומוריסטיות או מעניינות, שיאירו את הטיעון מזווית אחרת

·        נסו לקשר את הרצאתכם להרצאות קודמות שנשמעו באותו הפאנל כדי למסגר אותה

·        אם טלפון סלולארי מצלצל עצרו וחכו שיפסק. המשיכו כאילו דבר לא אירע

·        במקרה של תקלה טכנית, תנו לאיש הטכני לטפל בה, חכו זמן סביר ובמידת האפשר המשיכו ללא האלמנט הטכני שרציתם להשתמש בו. בכל מקרה אל תתלוננו. הקהל יזדהה עם צרתכם ויעריך את הדרך הסטואית בה אתם נושאים אותה

·        בנוסף, אם דברים אינם הולכים כמצופה (הציוד הטכני לא עובד וכו') שתפו את הקהל, למשל בעזרת הומור. כדאי לכם גם להכין תוכנית ב' (למשל לצלם מראש שקפים למקרה שהמצגת לא תעבוד).

·        אל תכינו דפים לחלוקה לקהל. במהלך ההרצאה הם יתבוננו בדפים ולא בכם ולאחר ההרצאה הם ישליכו אותם

·         נסו להירגע. אל תקראו מנייר או מן השקופיות ואל תדברו מהר מידי. היו בטוחים בעצמכם: אתם יודעים יותר על עבודתכם מכל אדם אחר. אם אינכם מצליחים להירגע, תמיד תוכלו לדמיין את כולם ערומים

כיצד לנהוג לאחר ההרצאה:

·        בזמן המענה לשאלות, נסחו לעצמכם נוסחה קבועה, המאפשרת לכם מספר שניות למחשבה על מענה אינטליגנטי. באנגלית אפשר לומר למשל: That's an interesting point I'd like to…

       או: I find this point fascinating for a future aspects אם אין לכם תשובה. בכל מקרה אל תאמרו: "זוהי שאלה טובה" כיוון שזוהי תשובה פטרונית

·        אם הביקורת בשלב השאלות והתשובות הייתה קטלנית, נסחו לעצמכם סיכום קצר של הרצאתכם כדי להיות בעלי המילה האחרונה

·        עודדו את הקהל לפנות אליכם בתום ההרצאה ובמהלך שאר הכנס. אם אינכם יודעים לענות לשאלה בקשו את כתובתו של השואל ושלחו לו תשובה מנומקת. זו יכולה להיות תחילת הדברות ואולי אף שיתוף פעולה

·         תרומתם של כנסים אינה מורגשת בהכרח באופן מיידי. לעיתים הם אף נתפסים כמעכבים. יחד עם זאת, יש לזכור שהכנסים מהווים חלק חשוב מקריירה מחקרית, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת רישות חברתי.

כדי לחזור לסעיף הקודם - פרסום מאמרים - לחצו כאן
כדי להמשיך לסעיף הבא - השתתפות בסדנאות מחקר - לחצו כאן