יום שישי, 13 ביוני 2014

4. כיצד להפוך לחלק מהקהילייה המחקרית (3 מתוך 6)

(4)ג. השתתפות בכנסים והרצאה בהם

מבוא: מדוע להשתתף בכנסים 
כנסים הם מסגרת רבת ערך (גם אם לעיתים ריקה מתוכן) בעולם האקדמי. השתתפות בכנסים ובסדנאות היא מועילה גם אם אינכם מציגים בהם. זוהי הזדמנות:
·        להבין את כללי המשחק
·        לפגוש אנשים, להציג עצמכם ולדון על רעיונותיכם: "לעלות על המפה"
·        לקבל הבנה של מצב המחקר העכשווי, ולרכוש ניסיון לגבי כתיבת הרצאות והגשתן
·         להשיג בטחון עצמי לנוכח הרצאה "חלשה" של אחרים, המניעה להציג "הצגה טובה יותר" בעצמכם.
ככלל אצבע: ככל שהכנסים מצומצמים יותר במספר המשתתפים שלהם, או בהגדרתם, הם ממוקדים יותר. אם נושאם קרוב לזה המעניין אתכם, התרומה שלהם מובהקת יותר, גם מהערותיהם של אחרים לגבי רעיונותיכם, גם מהרצאותיהם וגם מבניית תמונה עדכנית וכללית של הנעשה בשדה המחקר. ככל שהכנס גדול יותר, לעומת זאת, גדלה ההזדמנות לפגוש בו חוקרים חשובים.
לגבי מיקום הכנסים, יש לזכור שכנסים שתחומם צר וממוקד יכולים להתקיים בכל מקום. מבחינה מקצועית עדיף להתמקד בכנסים בינלאומיים בעלי תהודה גם אם ההשתתפות בהם כרוכה בנסיעה יקרה.  יש לזכור שלעיתים מתקיימים כנסים כאלו גם בארץ, ואף באוניברסיטה שלכם, וחשוב לא לפספס את ההזדמנות להשתתף בהם.
לפני הכנס:
·        כיוון שלעתים יש תחושה של הצפת מידע בכנס כדאי להתכונן אליו ולהחליט באילו מושבים להשתתף ואילו הרצאות לשמוע. במידת האפשר, כדאי לקרוא מאמרים של המציגים המעניינים אתכם ואת דפי המידע, אם יש כאלו, שהכינו עבור הרצאותיהם
כיצד לנהוג בזמן הכנס:
·        אל תוותרו על תג השם שלכם. זוהי הדרך של זרים לפנות אליכם. תקעו את תג השם על דש ימין כדי שמי שילחץ את ידיכם יוכל לקרוא את שמכם במהירות מבלי לחפשו
·        אל תתחמקו מחוקרים "יריבים" שאת עבודתם אתם תוקפים. אין טעם בכך ולעיתים מפגשים כאלו מפתיעים לטובה. זכרו שאם חוקר כועס עליכם, יתכן שעבודתכם היא בעלת חשיבות עבורו
·        אל תוותרו על קבלות פנים, במיוחד בכנסים בחו"ל. זוהי הזדמנות מעולה להכיר חוקרים ועמיתים
·        נסו לקבוע פגישות לארוחות או לקפה עם עמיתים אותם פגשתם בפאנלים או בקבלת הפנים. אם חשוב לכם לפגוש חוקרים מסוימים שמשתתפים בכנס כיתבו להם מראש ונסו לקבוע פגישה, נסיעה משותפת לכנס וכדומה
·        כאשר אדם מצטרף לשיחה, נהוג להציג את כל הנוכחים בשיחה. התנהגות אחרת תיתפס כגסות, לפחות בחו"ל
·        במידה ויש לכם כרטיסי ביקור חלקו אותם ובכל מקרה בקשו כרטיסי ביקור של אחרים. את כרטיס הביקור נהוג לקבל ביד ימין ולעיין בו לפני שתוחבים אותו לכיס
·        לאחר הכנס:
·         ערכו "follow up" לעמיתים איתם יצרתם קשר במהלך הכנס. נסו לפתח דיון אותו התחלתם בהיכרותכם, הודו להם וכדומה. משפט פתיחה טוב עשוי להיות: It was a pleasure meeting you. I would be happy to
השתתפות פעילה בכנס בדרך כלל תורמת יותר מאשר הקשבה להרצאות. שקלו להציע את עצמכם כמציגים בכנס, כמציגי פוסטר, כיושבי ראש של פאנל ואף כאחראים על ארגון הטקס. לעיתים, תכתובות ארגוניות לחלוטין (בנוגע לסידורי הטסה ולינה למשל) מעלות את שמכם למודעות של החוקרים בהם אתם מטפלים.
כמובן שהיתרון הגדול ביותר עשוי לנבוע מהצגה בכנס. בזכותה, תזכו לנראות גבוהה ובהזדמנות להרשים חוקרים אחרים. להלן מספר טיפים להכנת הרצאה מוצלחת:
הגשת מועמדות להרצות:
·        חפשו אחר הקולות הקוראים (calls for papers) הקרובים לתחום התמחותכם. זכרו שקיימת גמישות רבה יחסית בין נושא הכנס לבין המאמר שניתן להציג בו
·        כאשר אתם מציעים את עצמכם, ישנה אפשרות להציע פאנל שלם. במקרה זה אתם פונים קודם כל לחוקרים אחרים ומציעים להם להשתתף בפאנל – הצעה מחמיאה מאוד בדרך כלל – ואם קיבלתם את הסכמתם, ביכולתכם להציע פאנל מגובש למארגני הכנס. בדרך כלל, המארגנים ישמחו על יוזמה כזו, שחוסכת להם את הצורך "לשדך" בין הרצאות שונות
·        אם אתם עצמכם קיבלתם הזמנה להשתתף בכנס או בפאנל, בדקו מיהם הדוברים האחרים ומיהו הקהל ואל תקבלו אותה באופן אוטומטי
·         הקפידו על דרישות המארגנים, כגון זמן הגשת ההצעה, שליחת תקציר וכדומה.
 
   כיצד להתכונן להרצאה:
·        ערכו חזרות מול קהל אוהד. אם ההרצאה באנגלית, ערכו חזרות מול דוברי אנגלית שפת אם. קחו בחשבון שגם אם האנגלית שלכם "ברמת שפת אם" אתם עלולים לטעות ורק דוברי שפת אם יוכלו לאתר טעויות אלו. שאלו את הקהל האוהד אם יש לכם טיקים (נגיעה בשיער, סידור המשקפיים וכדומה) שאינכם מודעים אליהם. טיקים כאלו מטים את תשומת לב הקהל מתוכן ההרצאה
·        אל תכינו הרצאה ארוכה שתגרום לכם לחרוג מן הזמן המוקצב, או לדלג על חלקים ממנה. זכרו שהרצאה שמתארכת בדרך כלל יוצרת תגובות שליליות בקרב הקהל ואינה תורמת למרצה. חשבו כשלוש דקות לשקופית. ככלל, עדיף להשתמש בכמה שפחות שקופיות
·        השתדלו לדבר על רעיונותיכם בשיחות בלתי רשמיות, כדי להתרגל לכך ולהיות מסוגלים לענות לשאלות שעשויות לעלות במהלך ההרצאה או בסופה
·        וודאו שהשקופיות שלכם קריאות ופשוטות ככל האפשר. אל תציגו שקופיות מרובות מלל [שש שורות הן המקסימום]
·        אם אתם משתמשים גם בוידאו, נסו להעביר אותו לתוך המצגת כדי לשמור על פשטות טכנית בזמן ההרצאה
·        אם אתם מרצים בחו"ל זכרו שקוד הלבוש מחייב ומוקפד. אל תסתפקו בג'ינס ונעלי התעמלות. מצד שני, אל תסבו את תשומת לב הקהל ללבושכם
·        למדו מצפייה בהרצאות אחרים:  נסו לחקות איכויות ולהימנע ממאפיינים המפריעים לכם כצופים
·        שלחו מידע על עצמכם למארגני הכנס, כדי שהקהל יוכל להיוודע לעבודתכם או לטענתכם עוד לפני ההרצאה
·        אל תצפו לשנת לילה טובה בלילה שלפני ההרצאה. אתם תתרגשו
·        ביום ההרצאה נסו לאתר את הטכנאים האחראים על המיחשוב והוידאו באולם והתיידדו איתם
·         הגיעו מספיק זמן מראש לאולם וודאו שהמצגת פועלת.
הצעות להרצאה אפקטיבית:
·         גם אם נוח לכם יותר לשבת, עדיף שתעמדו ועדיף אף יותר אם תזוזו. מרצה סטטי נוטה להרדים
·         נסו לשמור על עקרונות הרצאה בסיסיים:
o       שמרו על קשר עין עם הקהל
o       השתמשו בג'סטות ובהבעות שיעזרו לכם להעביר את המסר
o       שילטו בטוניזציה של קולכם
o       הדגישו את המילה החשובה במשפט באמצעות טוניזציה או ג'סטות
o       ערכו הפסקות בשטף הדיבור כדי לנשום, לתת לקהל זמן לעקוב או לתת לעצמכם זמן להתעשת במקרה של תקלה
o       נסו לא לכחכח, לא להשתמש בקולות חסרי פשר [דוגמת אמממ..] ולא להתחיל משפטים ב-OK
·        אם הקהל אינו מגיב אפשר לערוך עצירה מתודית ולעשות בה משהו אחר [למשל לעצור קריאה מונוטונית מהדף, לקום ולתת דוגמא לדבריכם]
·        שימרו על אינטראקציה עם הקהל, החל מקשר עין, דרך מתן דוגמאות וכלה בשיתוף הקהל
·        שמרו על רמת הפשטה מסוימת ואל תכנסו לפרטים טכניים, אך תנו מספיק פרטים כדי ליצור טיעון משכנע. זכרו שהקהל הוא אינטליגנטי אך לא מעורה בנושא כמוכם
·        אל תתקעו במבוא וברקע לעבודתכם וראו במאמר שלכם השלמה להצגה, המעניקה את הפרטים החסרים
·        דעו מי קהלכם: לקהל רגיל יש לתת יותר רקע מאשר לקהל מקצועי ולקהל מקצועי יש לספק מידע טכני יותר
·        אם נמצא אדם בקהל שתרם לעבודתכם, התייחסו לכך
·        השתמשו בדוגמאות ובאנלוגיות כדי להדגים את כוונתכם. ערכו הפסקות ברצף הטיעון וספרו אנקדוטות, רצוי הומוריסטיות או מעניינות, שיאירו את הטיעון מזווית אחרת
·        נסו לקשר את הרצאתכם להרצאות קודמות שנשמעו באותו הפאנל כדי למסגר אותה
·        אם טלפון סלולארי מצלצל עצרו וחכו שיפסק. המשיכו כאילו דבר לא אירע
·        במקרה של תקלה טכנית, תנו לאיש הטכני לטפל בה, חכו זמן סביר ובמידת האפשר המשיכו ללא האלמנט הטכני שרציתם להשתמש בו. בכל מקרה אל תתלוננו. הקהל יזדהה עם צרתכם ויעריך את הדרך הסטואית בה אתם נושאים אותה
·        בנוסף, אם דברים אינם הולכים כמצופה (הציוד הטכני לא עובד וכו') שתפו את הקהל, למשל בעזרת הומור. כדאי לכם גם להכין תוכנית ב' (למשל לצלם מראש שקפים למקרה שהמצגת לא תעבוד).
·        אל תכינו דפים לחלוקה לקהל. במהלך ההרצאה הם יתבוננו בדפים ולא בכם ולאחר ההרצאה הם ישליכו אותם
·         נסו להירגע. אל תקראו מנייר או מן השקופיות ואל תדברו מהר מידי. היו בטוחים בעצמכם: אתם יודעים יותר על עבודתכם מכל אדם אחר. אם אינכם מצליחים להירגע, תמיד תוכלו לדמיין את כולם ערומים
כיצד לנהוג לאחר ההרצאה:
·        בזמן המענה לשאלות, נסחו לעצמכם נוסחה קבועה, המאפשרת לכם מספר שניות למחשבה על מענה אינטליגנטי. באנגלית אפשר לומר למשל: That's an interesting point I'd like to
       או: I find this point fascinating for a future aspects אם אין לכם תשובה. בכל מקרה אל תאמרו: "זוהי שאלה טובה" כיוון שזוהי תשובה פטרונית
·        אם הביקורת בשלב השאלות והתשובות הייתה קטלנית, נסחו לעצמכם סיכום קצר של הרצאתכם כדי להיות בעלי המילה האחרונה
·        עודדו את הקהל לפנות אליכם בתום ההרצאה ובמהלך שאר הכנס. אם אינכם יודעים לענות לשאלה בקשו את כתובתו של השואל ושלחו לו תשובה מנומקת. זו יכולה להיות תחילת הדברות ואולי אף שיתוף פעולה
·         תרומתם של כנסים אינה מורגשת בהכרח באופן מיידי. לעיתים הם אף נתפסים כמעכבים. יחד עם זאת, יש לזכור שהכנסים מהווים חלק חשוב מקריירה מחקרית, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת רישות חברתי.
כדי לחזור לסעיף הקודם - פרסום מאמרים - לחצו כאן
כדי להמשיך לסעיף הבא - השתתפות בסדנאות מחקר - לחצו כאן
 

אין תגובות: