(4)ד. השתתפות בסדנאות מחקר
חוקרים רבים מעריכים כי הפיתוח המוגבר של עולם הכנסים האקדמי מוביל לרוויה מסוימת ולחיפוש אחר דרכים נוספות לפגוש עמיתים. אחת מדרכים אלו, שצוברת פופולאריות רבה בשנים האחרונות, היא השתתפות בסדנאות מחקר וקבוצות חשיבה סגורות. בניגוד לכנסים, הפתוחים לקהל (גם אם בתשלום), סדנאות מחקר וקבוצות חשיבה הן סגורות ומספר המשתתפים בהן מצומצם יחסית. ההבדל בין סדנאות וקבוצות הוא משכן: בעוד שסדנא היא בדרך כלל חד –פעמית ועוסקת בטקסט או מספר טקסים מצומצם, קבוצת מחקר נפגשת לאורך זמן ומפתחת נושא מסויים.
בדרך כלל, מקימי הסדנאות והקבוצות הם המפרסמים אותן ומהווים גם את שומרי הסף שלהן. דבר זה יוצר שתי בעיות שקשורות זו לזו: מצד אחד, הכניסה לסדנא או לקבוצה מותנית בדרך כלל בהיכרות כלשהי עם מקימיהן. מצד שני, קבוצות כאלו נוטות להפוך ל"מפגש חברים" בו לא משתתפים חוקרים נוספים. למרות חסרונות אלו, קיימים מספר יתרונות חשובים לסדנאות ולקבוצות מחקר:
· בניגוד לכנסים, ניתן להקימן בקלות יחסית ובעלות מינימלית. ארגון סדנא או קבוצת מחקר יכול להיות התנסות אקדמית טובה ופשוטה יחסית עבור דוקטורנטים
· יצירת של "קבוצת חברים" אינם שלילית כל עיקר אם היא מתפקדת כקבוצת תמיכה עבור המשתתפים
· האפשרות להציג טיוטות מול קבוצה מצומצמת המתחייבת לקרוא אותן ולהתייחס אליהן מהווה גם היא התנסות אקדמית חשובה ומועילה
הצעה להקמת קבוצת מחקר:
אחת הדרכים הפשוטות ביותר להתגבר על שומרי הסף של סדנאות וקבוצות מחקר ובמקביל לכך למצוא קבוצה שנושא המחק שלה יעניין אתכם, היא ליזום קבוצות כאלו בעצמכם.
יש ליצור שני תיאורי פרויקט נפרדים. האחד יפנה לגורם המממן והשני – לקהל היעד של החוקרים. ההבדל המרכזי בין תיאורים אלו יהיה הדגש שיושם בראשון מביניהם על חשיבות נושא המחקר ולרלוונטיות שלו לגורם המממן. בתיאור המחקר לקהל היעד לחוקרים יש לשים דגש על מיסגור הנושא מחד גיסא ועל הקשרים שלו לנושאים אחרים מאידך גיסא. כך מאותתים לקהל המשתתפים הפוטנציאלי במה תעדיפו להתמקד, אך גם פותחים פתח לחוקרים מתחומים דומים להשתתף ולתרום.
להלן מתווה לתיאור פרוייקט (לגורם המממן):
- משפט כללי פותח המציג את נושא המחקר
- הקשר בין X ל-Y והחשיבות של הכנסתם תחת מסגרת תיאורטית אחת או השוני בין X ו-Y והחשיבות של הפרדתם: "אחד הנושאים העיקריים בתחום זה הוא X/ הנושא נמצא בתנופה אדירה בעולם אך בישראל הוא רק בראשית דרכו/ מכון a רואה בטיפוח X בחברה הישראלית בסיס חשוב ל-Z".
- הצגת המטרה: "בפרוייקט בין-תחומי זה אנו מבקשים.../מטרת קבוצת הדיון היא לאפיין... ולהציג.../ לבחון באופן אמפירי ותיאורטי.../ מטרתה לבחון...בדגש על שלושה היבטים של X".
- פריטת הנושא המרכזי לתת נושאים: "בין השאר, תעסוק הקבוצה בנושאים... / בשאלת הקשרים והזיקות/ ההבדלים שבין X ו-Y".
- פירוט השיטה ומעבר בין שלבים, אם מתוכננים כאלה: "בשלב הראשון תתמקד הקבוצה ב... ולאחר מכן תפנה לעיסוק ב.../ הקבוצה תתמקד ב.. והדיון יידע גם ב.../ נשאל לא רק X אלא גם Y? ו-Z?/ הדיונים מתמקדים בשאלות של..."
"חברי הקבוצה יתכנסו ללימוד ודיון משותף של טקטסים ..."
"בהמשך תתן הקבוצה פומבי למסקנותיה/ בגמר התהליך יופק נייר שיסכם את הדעות שהועלו..."
- לעיתים דורש הגורם המממן רשימת משתתפים אפשרית ותקציב. זה המקום לפרטם.
השתתפות בקבוצת מחקר ותחזוקה:
בין אם אתם מנהלים קבוצת מחקר ובין אם אתם חברים בה, עליכם לזכור שביכולתכם להשפיע על הדינמיקה בקבוצה, על הנושאים ואופן השיחה בה ובסופו של דבר, על התוצרים שתפיקו ממנה. על מנת שהקבוצה תתפקד חשוב ליצור מחויבות של חבריה להגיע לפגישות ולקרוא מראש חומר, שני אלמנטים הברורים מאליהם בקורסים אקדמיים, אך לא בפגישות על בסיס וולונטרי. על מייסדי הקבוצות ומנהליהן להגדיר את מטרות הקבוצה באופן שלא יצור ציפיות כוזבות עבור חבריה. במידת האפשר, כדאי גם לקבל חברים שיש להם בסיס משותף, צר יותר מזה שאליו פונה הקבוצה באופן רשמי, כגון השתייכות לחוגים מסויימים, התמקדות בנושאי מחקר מסוימים, וכולי. למרות שחשיפה לתפיסות שונות, לאקדמאים בשלבים שונים בקריירה שלהם, ולעולמות תוכן שונים מעשירה ומניעה יצירתיות, עלול להיווצר מצב של אנטגוניזם בין חברי הקבוצה, ולחוסר מחויבות מצידם, על בסיס מגוון רחב מידי של טיפוסים. בסופו של דבר, נראה שקבוצת מחקר קיימת קודם כל כקבוצה חברתית, המייצרת העצמה לחבריה ורק לאחר מכן, כקבוצה העוסקת במחקר שבה כל חבר תורם את ידיעותיו ותפיסתו ולומד מעמיתיו.
כדי לחזור לסעיף הקודם - השתתפות בכנסים והרצאה בהם - לחצו כאן
כדי להמשיך לסעיף הבא - בניית מצגות - לחצו כאן
כדי לחזור לסעיף הקודם - השתתפות בכנסים והרצאה בהם - לחצו כאן
כדי להמשיך לסעיף הבא - בניית מצגות - לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה