(3)ב. היום יום השוחק
· אין די ברעיונות מבריקים ואפילו ביישומם. את רוב זמן המחקר שלהם מוציאים חוקרים בכירים על קריאה, דיון עם עמיתים וחשיבה (תלמידי מחקר מוצאים את רוב זמנם בפעילויות שאינן להן קשר ישיר למחקר, כגון עבודה). כיוון שסדר יום כזה אינו ניתן לתכנון ונוטה להפוך לבלתי יעיל, כדאי מאוד לנהל יומן מעקב. מטרת היומן היא לשמר את מחויבות הדוקטורנטים הן במהלך היום והן בבדיקה רטרואקטיבית של קצב ההתקדמות. גם הצבת תאריכי יעד ומועדים אחרונים עשויה לסייע מעט, למרות שהיא תתסכל את מי שמועד לדחיינות
· כיוון שרעיונות והברקות נוטים להישכח, כדאי לרשום אותם. רשמו לכם:
o השערות
o בעיות מעניינות
o פתרונות אפשריים
o ביבליוגרפיה רלוונטית בה נתקלתם
o הערות וסיכומים לגבי חומר שקראתם
o רעיונות למאמרים
o ציטטות מעניינות
· עיינו ברישומים אלו מידי פעם: חלקי רעיונות נוטים להתאגד בדפוס מסוים, שעשוי להיות המחקר הראשי שלכם (או לפחות רעיון למאמר)
· יש לקרוא מחקרים רבים כדי להכיר את שדה המחקר שלכם ולהישאר מעודכנים. לפחות בתחילה, תמצאו את עצמכם קוראים במשך רוב הזמן. חשש מכמות קריאה כזו הוא טבעי. דרך אחת להתמודד עמו הוא לקרוא באופן סלקטיבי. בררו מה עשויים להיות מקורות המידע הרלוונטיים ביותר (בדרך כלל כתבי-עת וכנסים מסוימים) ומהם הכתבים החשובים והקנוניים בתחום
· כדאי גם לקרוא עבודות מחקר מצטיינות בתחום שלכם, כדי לדעת מה מצופה מכם
· לפני קריאה מעמיקה נסו להחליט על פי התקציר, הפתיחה והסיכום, האם המאמר רלוונטי. בקריאה ראשונה נסו להבין את הנקודות המרכזיות. כדאי לכתוב לעצמכם הערות תוך כדי הקריאה. הכתיבה עצמה עוזרת להתרכז ומקלה על ההתמצאות במאמר בעתיד, אם תחליטו להשתמש בו
· זכרו: אינכם "קורבנות" של המאמר אלא להשתמש בו לצרכיכם. לכן על תתעמקו במה שאינו נחוץ לכם. מצד שני, אל תזנחו מאמר או ספר אחרי עיון ראשוני, אלא רק אחרי שתוודאו שאינכם זקוקים לו.
מספר נקודות נוספות הקשורות לקריאת מאמר ולשימוש אפשרי בו בעבודתכם:
· כדי להבין מאמר יש להבין את הבעיות שאיתן הוא אמור להתמודד ואת דרך ההתמודדות
· וודאו שהטיעונים במאמר טובים
· נסו להתעלם ממילים אופנתיות [Buzzword] כיוון שלא תמיד יש להן משמעות. חפשו אחר משמעות אמיתית המסתתרת תחת הז'רגון
· שמרו עותק של המאמרים אותם אתה קוראים, או על דרך להשיג אותם שוב, כדי שתוכלו לחזור אליהם במידת הצורך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה