3. כתיבת דוקטורט (6 מתוך 10)

(3)ו. תהליך הכתיבה

כתיבת הדיסרטציה היא כמובן החלק הקשה בדוקטורט. מנחים טובים ורשת חברתית טובה מסייעים להשגת מטרות הקודמות לכתיבה עצמה. בלעדיהם, יש לעבוד באופן עצמאי, אך לא מבודד: נסו למצוא תמיכה מחברי סגל אחרים, מתלמידי מחקר, חברים, משפחה וכן למצוא מקורות מידע כגון רשימות תפוצה ופרסומים.

·         נסו להעמיד בפני עצמכם לוח זמנים ותנו לעצמכם חיזוקים חיוביים על העמידה בו

·         רשמו לפניכם את שאלת המחקר והניחו את הרישום במקום בולט. הרשו לעצמכם לבחון נושאים משניים, אך אל תאבדו לרגע את המטרה הסופית

·         קריאה וכתיבה הם תהליכים חופפים בזמן כתיבת התזה. לעתים רעיון מנוסח בבהירות רק לאחר כתיבה ומצדיק קריאה חוזרת. כך גם לגבי תוצאות המשנות בדיעבד את ההנחות. לעתים תלמידים ממשיכים לקרוא כמעט עד לרגע הגשת הדוקטורט. כלל אצבע לבחינת חומר קריאה הוא האם הוא קשור באופן ישיר או כמעט ישיר לשאלת הדוקטורט

·         חלוקה לחלקים ברי ביצוע יעילה גם עבור הכתיבה. נסו ליצור קשת של משימות, קלות ערך ובינוניות, מבחינת הזמן שהן צורכות והקושי שלהן. כך תוכלו לבצע משימות קשות (הנוגעות לעצם הכתיבה) בימים בהם אתה מלאים אנרגיה, אך עדיין למצוא משימות קלות לביצוע (כגון אימות ביבליוגרפיה או הגהה), גם בימים בהם המוטיבציה שלכם ירודה

·         שיטה אחרת היא לכתוב נקודות וללטש אותן מאוחר יותר לכדי מכלול. אל תנסו לכתוב את הדיסרטציה מהמבוא לסיכום: ראשית, רשמו לכם הערות לגבי התוכן, לאחר מכן ארגנו אותן לתוך תוואי כללי (שככל הנראה ישתנה ככל שתתקדמו). התחילו בכתיבת טיוטות של החלקים הברורים לכם ביותר, מתוך התוכנית הכללית. לאחר מכן תוכלו לשפר אותם לאור התפתחות העבודה או ללטש אותם אם נכתבו בצורה עמומה. החשיבות היא בהתקדמות עצמה

·         שיטה נוספת הדומה לקודמת היא כתיבת ראשי פרקים. יתרונה הוא עזרה בהתארגנות והתמקדות. יתרון נוסף הוא שלמנחה שלכם יהיה קל יותר להגיב לראשי פרקים וכך גם אתם וגם המנחה תדעו מהי התזה שלכם

·         זכרו שקהל היעד שלכם בדרך כלל מכיר את הנושא פחות מכם. נסחו לעצמכם בבהירות את כוונתכם (באופן שתוכלו להסביר אותה לאדם זר על כוס קפה). הבהירו היטב את המוטיבציות, המטרות והשיטה שלכם. חזרו על עצמכם מבלי לשעמם, על ידי הצגת רעיונותיכם במספר דרגות של הפשטה ועל ידי הצעת דוגמאות המאירות פנים שונים של אותם הרעיונות. כיוון שהמהלכים מורכבים, ובעיקר ארוכים, הסבירו כל הזמן לאן אתם מכוונים, מדוע אתם טוענים את טענותיכם וכיצד הטענות הקודמות מובילות באופן טבעי לטענה הנוכחית (למשל: הזכירו את ההשערה בפרק התוצאות)

·         אל תתנו לחומר שקראתם (ז'רגון, נושא או גישה) להשתלט עליכם. אמירה משלכם מעידה על בשלות ואת התזה שלכם אמור לקרוא גם אדם משכיל שאינו מתמצא בנושא ובשיח הספציפיים

·         אל תתנו למה שאתם עצמכם כתבתם להשתלט עליכם. לעיתים חומר חדש או תובנות חדשות עשויים לשנות את נושא הדוקטורט מקצה לקצה ואין להתעלם מכך, רק מפני שכבר כתבתם את ההפך

·         שיקלו להשתמש מפעם לפעם במטפורות ואנאלוגיות ליצירת "משפטי מחץ" ניתנים לציטוט. מצד שני, על תנסו להעלים קשיים בכך שתידבקו במשפטים אלו. זכרו שהקוראים ישמחו לאילוסטרציות מוצלחות לרעיונותיכם, אולם לא יקבלו בהבנה ניסיון להתעלם מבעיות בעזרתן

·         אל תנסחו קביעות פומפוזיות שיקשה עליכם להגן עליהן. מאידך גיסא, אל תסתפקו בקביעות מתונות וחסרות כוח. העזו לטעון טענה אמיצה, גם אם היא סותרת טענות של חוקרים אחרים. זכרו שזהו הבסיס להתפתחות המחקר ושחוקרים טובים יעריכו טענות סותרות למחקרם שלהם, אם יושמעו באופן מקצועי וייתמכו על ידי ראיות מספקות

·         עירכו שימוש נכון במבואות ובסיכומים. הימנעו מחזרה מיותרת בחלקים אלו ונסו לעורר בהם את עניין הקוראים בנושא המחקר שלכם, להכניס אותם לעובי הקורה, להצביע על השלכות של המחקר על חייהם או רעיונותיהם וככלל, לתקשר עם הקוראים

·         כדאי למצוא עמיתים שכותבים אף הם. תוכלו לעזור זה לזה במשובים על טיוטות, בדיון על רעיונות ובתמיכה רגשית, בפגישות על בסיס קבוע

כדי לחזור לסעיף הקודם - הצעת המחקר וההמעבר לשלב ב' - לחצו כאן

כדי להמשיך לסעיף הבא - כמה דרכים לעורר יצירתיות - לחצו כאן