(4)ב. פרסום מאמרים
מבוא: מדוע כדאי לכתוב מאמרים
כתיבת ופרסום מאמרים מסייעת לתלמידי מחקר לשווק עצמם מבחינה מקצועית, מאלצת אותם לנסח את רעיונותיהם בבהירות ובפירוט ולקשר אותם למחקר העכשווי, וגם מרחיבה את אפשרות קבלת המשוב על רעיונות אלו. אם בעבר לא ציפו מתלמידי מחקר להגיע לאמירה בשלה ולפרסם מאמרים לפני שהדיסרטציה אושרה, הרי שההתרחבות המהירה של שכבת תלמידי המחקר בעולם האקדמי, ובכלל זה בארץ, יוצרת תחרות גדלה והולכת בקרבם על משרות עתידיות וגם צורך גדל בהעצמה. לפיכך, פרסום מאמרים על ידי דוקטורנטים ואפילו על ידי תלמידי מוסמך הופך למקובל יותר ויותר ולא רק במדעי הטבע. במקביל, נפתחים כתבי עת המיועדים לפרסום של תלמידי מחקר. בטפסי הרשמה למלגות דוקטורט ופוסט-דוקטורט מתווספת הקטגוריה "פרסומים" ורשימת פרסומים מכובדת מצופה מכל ד"ר המציג את מועמדותו למשרה במוסד אקדמי בארץ. חשוב להבין שמאמר הוא כלי אסטרטגי למיצוב עצמי (לקראת כינוס ועדת מלגות, פוסט דוקטורט וכדומה), ולהתייחס אליו ככזה. בנוסף, יש לזכור שבחלק נכבד מהדיסציפלינות, מאמרים נחשבים יותר מתרומה לספרים, כיוון שבניגוד לספרים, הם שפיטים. במדעי החברה למשל לא מומלץ להשקיע בכתיבת מאמר לקובץ ערוך, שלא עובר שיפוט. במדעי הרוח, לעומת זאת, תרומה לקובץ מאותת שבעל סטטוס גבוה ביקש מכם לכתוב מאמר זה, ולכן דווקא כדאי לפרסמו במסגרת זו. בכל מקרה, פרסום מאמרים כבר בשלב הדוקטורט הופך לחיוני יותר ויותר להתקדמות באקדמיה.
בנוסף, יש לזכור שהכתיבה והפרסום הם חלק מתהליך ההכשרה לעולם אקדמי ומאפשרת לתלמידי הדוקטורט גם להתנסות ולבחון את הלימתם וגם לצבור ניסיון. ועוד נקודה אחת בנושא – גם למי שאינו חושש לפרסם את רעיונותיו קל יותר לכתוב ולפרסם מאמר מלכתוב ולהוציא לאור ספר.
מילת הסתייגות: מכל האמור לעיל עולה שיטה של "פרסום לשם פרסום", שנובעת מלחץ של מוסדות האקדמיה על חוקרים להוכיח תוצאות ולהתחרות על קביעות, על ידי פרסום רב. לחץ זה מחלחל והולך כאמור לשכבת תלמידי המחקר. הפרסום המהיר והתכוף מייצר תהליכים בעייתיים בקרב חוקרים, החל מפרסום לא בשל, דרך פרסום חוזר של טענות וממצאים וכלה בדרגות שונות של הונאה. הוא גם מייצר תהליכים בעייתיים באקדמיה כגון עידוד מוסדות מחקר על פי כמות המחקרים שהם מפרסמים, ולא למשל, על פי איכות הפרסומים. אולם, שלילית ככל שתהיה השיטה, היא חלק אינטגרלי מהחיים האקדמיים כיום. התעלמות ממנה וסירוב להשתתף בפן תחרותי זה של המחקר שקולה להטמנת הראש בחול. לכן מומלץ להתמקד בצדדים החיוביים של הצורך והאפשרות לפרסם ולנסות שלא למעוד בתהליכים השליליים שהיא מייצרת.
· בחרו מספר מצומצם של כתבי-עת, פנו לעורכיהם ובקשו הזדמנות להשתתף בתהליך השיפוט בתחומים שבהם אתם מתמחים. עורכים של כתבי-עת תמיד מחפשים שופטים וחלקם אף רואים את תפקידם גם בטיפוח קהילייה אקדמית ובתוך כך הכשרה מקצועית של דור העתיד.
· למרות שהשיפוט הראשון עשוי לגזול מכם זמן עבודה רב יחסית, שכרו בצידו. הוא מאפשר לכם להכיר את תהליך השיפוט מהצד-השני. פרט להתמודדות העצמית עם השיפוט, סביר שגם יתאפשר לכם לבחון את הדוחות של השופטים האחרים, להבין טוב יותר את תהליך השיפוט, ולהשוות בין האופן שבו אתם קראתם את המאמר לאופן שבו קראו אותו השופטים האחרים.
כתיבת מאמר
אמנם, לדוקטורנטים פחות נושאי התמחות מאשר לחוקרים בשלים, אולם למרות זאת, ביכולתם לפרסם חלקים מן הדיסרטציה כמאמרים, ובמדעי הטבע, אף לאגד מספר מאמרים שנושאם דומה, ושנכתבים על פי רוב בשיתוף המנחה, כדיסרטציה. ניתן גם לכתוב על נושאים שאינם קשורים ישירות לנושא הדוקטורט, אך הדבר עלול לעכב את ההתקדמות בדיסרטציה ולכן מומלץ רק עם הנושא השני הוא בדמכם.
העולם האקדמי בן זמננו דובר אנגלית, משרה אקדמית מחייבת התמחות באנגלית. לכן עדיף להתחיל ולכתוב באנגלית כמה שיותר מוקדם, הן כתרגול, והן על מנת למקסם את האפשרות לקרוא את מאמרכם מצד אחד, והאפשרות להתנאות בו, מצד שני. תרגום לאנגלית לכשעצמו אינו רע, אבל תרגום טוב מחייב עבודה רבה והשקעה כספית. תרגום גם אינו פוטר מהצורך להיות מסוגל להתבטא בשתי שפות. לכן עדיף לכתוב מייד באנגלית ולא לתרגם.
מאמר טוב הוא מאמר שתוכנו חשוב והכתוב היטב. אם הרעיונות בו עדיין אינם בשלים, עדיף להעבירו לסדנא או יום עיון. רעיונות בשלים יותר מתאימים לכתבי-עת מקצועיים. כדאי לקרוא מאמרים מהמקור אליו רוצים לשלוח (כתב-עת או פרסום של כנס). יתרה מזאת, כדאי לאמץ את סגנון הכתיבה של "ג'ורנל החלומות" שלכם, מבחינת אורך מאמרים, חלוקתם הפנימית ודרך הכתיבה. אימוץ כזה משדר לקוראים פוטנציאליים שאתם מקצועיים ומכירים את "חוקי המשחק" ובמקביל, מעודד אתכם להצליח. שיטה מקבילה היא לשאול מנחה או עמיתים, לאחר שקראו את הטיוטה, לאיזה כתב עת, אם בכלל, כדאי לכם לייעד את הטיוטה.
סוגי מאמרים כוללים:
מאמר ביקורת על ספר: [ניסיון כתיבה טוב למתחילים] במאמר זה אין צורך להציג רעיון מקורי, אלא לסקור באופן מקיף והוגן רעיונות של אחרים. כדי לכתוב מאמר כזה יש לאתר ספר חדש וכתב עת (או מספר כתבי עת) שמפרסמים ביקורת ספרים. לא כולם עושים זאת ומומלץ לבדוק את כתב העת הרלוונטי בטרם פונים אליו (ייתכן למשל, שכבר הקצה את הספר למבקר אחר).
סקירה ביבליוגרפית: גם מאמר זה אינו מציג רעיונות מקוריים, אולם תחומו רחב יותר מביקורת של ספר אחד. מאמר כזה מציג את מקורות הידע המרכזיים בתחום ומעריך אותם. הוא משמש כמבוא נוח לעולם תוכן חדש ויש לכותבו ללא שימוש בז'רגון מקצועי ותוך ניסיון להקיף את עולם התוכן המוגדר לו. סקירה ביבליוגרפית יכולה להיכתב במבוא קצר למאמר אחר, או לעמוד בפני עצמה בכתב עת כללי יותר.
שחזור מחקר: סוג זה של מאמרים פופולארי במדעים המדויקים, אך צובר תאוצה גם במדעי החברה הניסויים. מטרתו היא לבחון מחדש, בדרך כלל באופן ביקורתי, טענות מחקריות מוכרות המזוהות עם ניסוי או מחקר מסוימים. למרות שמאמר כזה דורש יותר עבודה עצמית משני הסוגים הקודמים שהוזכרו, הוא לא מצופה למקוריות, אלא למקצועיות אקדמית. לעיתים, ניתן לפרסם מחקר כזה אם ידוע שמחקר קודם כלשהו נתון לביקורת והדיון סביבו מעורר עניין. סיבה נוספת לבחור בשחזור מחקר היא כאשר חוקר אחר הקדים אתכם בפרסום [scooping] אודות נושא שבו גם אתם עוסקים. במקום לומר נואש, אפשר לשחזר את מחקרו ולאחר מכן להציע את מחקרכם בתור הניואנס החסר למחקר הקודם.
מאמר אקדמי: סוג המאמרים הנפוץ ביותר [ושאליו מתייחסות רוב העצות שלהלן]. במאמר כזה הכותבים מצופים לתרום למחקר האקדמי על ידי טענה חדשה וביסוסה.
· שיתוף פעולה במחקר וכתיבה יכול להועיל ביותר. אל תשתפו פעולה מחקרית עם מי שאינו שווה לכם (הן בכיר והן זוטר), אלא אם כן מדובר במנחה ועל כך להלן, ועם מי שלא ניתן לסמוך עליו שיעמוד בהתחייבויותיו. מצד שני, השתדלו לא לבחון שיתוף פעולה רק במונחים צרים של עלות-תועלת בטווח הקצר
· בכל מקרה של שיתוף פעולה חשוב להבהיר את חלוקת העבודה במהלך השלבים השונים ולהגדיר את פירותיה המצופים, כולל סדר שמות הכותבים על הפרסום המשותף. עם זאת, היו גמישים לשנות את ההסדר הראשוני עם התפתחות חלוקת העבודה במשך תקופת המחקר
· כמובן שבסגנונות מחקר מסוימים, ואל מול משימות מחקריות מסוימות קל וניתן יותר לשתף פעולה מאשר באחרים. העלות והתועלת משיתופי פעולה משתנה בשלבים שונים של הפעולה המחקרית ובשלבים שונים של הקריירה המקצועית שלך, וגם מזל משחק כאן תפקיד. לא קל למצוא שותף מתאים אבל התועלת משותף כזה יכולה להיות רבה מאוד
· גם בשביל מזל צריך לעבוד: טפחו קשרים מקצועיים. הם המהווים בדרך כל את הבסיס להצלחה ולסיפוק מקצועי
· לכתיבה עם מנחים, כל עוד שני הצדדים תורמים תרומה משמעותית, יש חשיבות רבה בתהליך ההכשרה המקצועית של תלמידי מחקר וכמובן להידוק הקשר בין מנחים לתלמידים. יש לזכור, שלא כל המנחים מעוניינים לכתוב עם מונחיהם, ולא כל תלמידי המחקר מסוגלים לתרום תרומה משמעותית לעבודת המנחה
· ככל שסדר היום המחקרי של הסטודנט והמנחה דומה, כך הסיכויים לכתיבה משותפת והתרומה ההדדית גדלה. נסו לדון עם המנחה שלכם בכתיבה משותפת והבהירו יחד את ציפיותיכם, בדגש על ציפיות המנחה, מפרויקט הכתיבה המשותף.
אל תהיו פזיזים ואל תהיו פרפקציוניסטים. הסיכויים שמאמר שנכתב ולא עבר ביקורת של עמיתים, הצגה בכנס ותיקונים חוזרים ונשנים יתאים לפרסום (ויעבור את משוכת ביקרות העמיתים) היא קטנה. גם מבחינה מקצועית כדאי לנסות ולפרסם מאמר מחקרי רק לאחר שהתנסיתם בכתיבה ובפרסום של מאמר ביקורת על ספר, מאמר סקירה מקצועית או לאחר שהשתתפת בתהליך שיפוט של מאמרים אחרים. עם זאת, יש לזכור שלעומת אלו שמגישים מוקדם מידי, קיימים גם כאלה שנוטים לשכלל עוד ועוד את המאמר ולא מגיעים להגשה לפרסום
· נסו להגיש ברגע (אבל רק ברגע) שיש בידכם תוצאות מבוססות, או שביכולתכם להציג מהלך שלם
· בנוסף, זכרו שיש גם אסטרטגיה לפרסום: הפירסום צריך להתקבל לפני שאתם ניגשים לתחרות על משרה, או על מלגה יוקרתית. הוספת הפרסום, או אפילו הקבלה לפרסום או פרסום בשיפוט, לקורות החיים יסמן אתכם כמועמדים מבטיחים.
הבחירה בכתב עת היא מורכבת למדי ובעלת חשיבות קריטית להצלחה לפרסם. כתבי-עת מדורגים על פי מספר הציטוטים הממוצע מהם והם חותרים לשמור על דירוג זה ולהעלותו. ההשלכה היא שבכתב עת יוקרתי תהליך השיפוט בררני מאוד ובכתב עת שאינו יוקרתי, לא תמיד כדאי לפרסם.
· בנוסף, כתבי העת הולכים ומתמחים. מאמר המתאים לתת-נושא מסוים לא תמיד יפורסם בכתב עת העוסק בתת נושא אחר, גם אם הוא מבריק
· לפיכך , יש לאסוף מידע על כתב העת בנושאים הבאים, עוד לפני הפנייה אליו:
o מה זמן השיפוט הממוצע בכתב העת?
o מהי ההסתברות לדחייה?
o האם כתב העת מעוניין בנושא שלך?
o מה הזמן העובר בין קבלת המאמר לפרסומו בפועל?
· אספו את הנתונים מעמיתים שפרסמו בו מדף הבית של כתב העת ובאמצעות שאלות לעורכי כתב העת או לעוזריהם. על תהססו לכתוב לעורך בשאלות שאין עליהן תשובות בדף-הבית של כתב העת (או במאמר המסכם את שנת הפעילות של העורך במקרים שהעורך או העורכים מפרסמים מאמרים מעין אלה). ניתן לפנות לחברי מערכת כתב העת שאותו אתם מכירים לקבלת עצה וכמובן על סמך הניסיון של המנחים וחברי הועדה המלווה שלך
· בנוסף לכך, עיינו בכתב העת ושאלו את עצמכם:
o האם אתם מכירים את העבודות שמפורסמות בו?
o האם מספר עבודות שפורסמו בכתב העת רלוונטיות למחקרכם ומצוטטות על ידכם?
במידה והתשובה לשאלות שלילית בחנו מחדש את התאמת המאמר שלכם לכתב העת
· איכות כתב העת כפי שנקבעת על ידי המוניטין שלו ובדירוגים השונים חשובה כמובן להחלטה האם לפרסם בו. כוונו לרמת איכות שמשרתת את מטרותיכם בכל שלב בקריירה שלכם: אל תפרסמו בכתבי עת שיש להם מוניטין שלילי או איכותם ירודה למדי, במיוחד כל עוד המוניטין שלכם אינו מבוסס
להלן כמה כללי אצבע בנוגע לכתיבת מאמרים:
· כל כתיבת מאמר צריכה להיות מלווה בהבנה כיצד נקרא המאמר על ידי שופטים ועל ידי קוראים. בכתיבת המאמר הבהירו:
o מהי הבעיה אותה אתם חוקרים
o מהו הפתרון המוצע וכיצד הוא שונה מפתרונות שכבר הוצעו על ידי אחרים
o מהן הנקודות החשובות (אל תתנו לקורא לחפש אותן בעצמו)
· חזרו על טענתכם ועל הכלים בהם אתם משתמשים כדי להבהיר אותם
· תנו קרדיט לקוראים, למנחים, למסייעים (כולל נותני מלגות וארכיונים שאפשרו את המחקר) ולשופטים בתחילת המאמר
· כוונו את כתיבתכם לסוג הקוראים להם אתם מצפים: פרטו את הרקע עבור קוראים רגילים והוסיפו פרטים טכניים עבור קוראים מומחים. השתמשו בדוגמאות כדי להבהיר את עצמכם
· אל תעבירו את כל התזה שלכם למאמר המוצג לכנס. חלקו אותה או כתבו אותה כשניים-שלושה מאמרים ארוכים לכתב עת
· אם במהלך הזמן רעיונותיכם מתחדדים, ניתן לפרסם מאמר חדש המתבסס על אותו הרעיון. במקרה כזה, זכרו להוסיף גם רעיונות חדשים. ניתן להשתמש באותם מאמרים, פחות או יותר, בסדנאות אחדות, אך לא בכנסים ובז'ורנלים, שדורשים מקוריות. דעו שחלק מהמאמרים מתחילים כמאמרים קצרים שהוגשו לסדנאות, התגלגלו להצגות בכנסים ולבסוף, אחר תוספות טכניות וניתוח תוצאות, הפכו למאמרים
· חיוני שכל מאמר אותו אתם מתעתדים להגיש יקרא על ידי עמית. קורא טוב לא רק יגיה את המאמר אלא יעביר לכם משוב אודות בעיות עקרוניות יותר (ראו לעיל). אם תגישו את המאמר לסדנא, די בכך שהמנחה שלכם יקרא אותו. אם תגישו לכנס, תנו אותו לשני עמיתים נוספים. אם אתם מכוונים לפרסום בז'ורנל, כדאי לכם לתת את טיוטת המאמר לחוקרים מן התחום הרלוונטי (עדיף מאוניברסיטה אחרת). רשת חברתית גדולה תסייע לכם במקרה כזה
· כל הגשת מאמר לכתב עת צריכה להיות מלווה במחקר מוקדם אודות קהל היעד האפשרי של המאמר והתאמתו לקהל היעד של אותו כתב עת. דרך טובה היא להתמקד במספר כתבי עת מצומצם ולהפוך עצמכם לחלק מן הקהילה המדעית המשתייכת אליהם (באמצעות הפניות וציטוטים, התייחסויות לנושאים משותפים שיתופי פעולה). כדאי לבדוק:
o מיהו עורך כתב העת ומה הפרופיל שלו
o מהו הפרופיל (ולא רק הדרוג) של כתב העת
o כמה זמן לוקח לכתב העת להשיב את כתב היד וכמה זמן לוקח לו לפרסם
כתיבת תקציר
לכל מאמר כמעט מצורף תקציר [abstract]. מטרותיו הן לתמצת ולרכז את כל חלקי המאמר החשובים עבור הקוראים הפוטנציאלים וליצור רושם ראשוני טוב על הקוראים, כדי לגרות אותם להמשיך ולקרוא את המאמר עצמו.
תקציר כולל בדרך כלל כ-5 עד 10 משפטים המציגים בתמצית את: המסגרת התיאורטית, הלקונה התיאורטית שמאמרכם בא לענות עליה, המתודולוגיה המחקרית שלכם והממצא או התרומה המרכזית שלכם.
על התקציר להיות כתוב:
· בשפה גבוהה אך בהירה
· בז'רגון של הקהילה המחקרית אליה אתם משתייכים [או מעוניינים להשתייך]
· בצניעות, אך מבלי להסתיר את כוונותיכם ואת הייחוד של מחקרכם
· תוך רצף הגיוני בין המשפטים ובאופן מסקרן
שלב ההגשה ולאחריו
· יש הממליצים להוסיף מכתב מלווה מפורט המסביר את תרומת המאמר. יחד עם זאת, אלא אם כן צויין בפירוש אחרת, העורכים אינם נוטים לקרוא את המכתב המלווה ולכן על המאמר לעמוד בזכות עצמו ועל כוונתכם להיות מתוארת בתקציר המצורף
· בחלק מכתב העת ניתנת האפשרות להמליץ על שופטים אפשריים וגם לבקש לא לשלוח למספר מוגבל של שופטים. העורכים יתחשבו בהמלצתכם בדרך כלל וימנעו משליחה לשופטים שביקשתם לא לשלוח להם. בדרך כלל המלצתכם אודות שופטים מוצעים צריכה להתייחס לשופטים שאינם מכירים את המאמר. במידה ויש לכם ספק שאלו את העורך.
מכיוון שכתבי העת דורשים בלעדיות עד לסיום תהליך השיפוט האינטרס של הכותב הוא להבטיח שיפוט יעיל מבחינת ניהול הזמן. לאחר ההגשה וודאו שקיבלתם מכתב קבלה הכולל מספר מעקב. במידה ולא קיבלתם מספר מעין זה בתוך כעשרה ימים פנו לעורך בבקשת הבהרה. על תניחו ששתיקה מצד המערכת פירושה שתהליך השיפוט מתקדם באופן תקין.
בחלק מהדיסציפלינות יחזרו אליכם תוך שמונה שבועות ובחלק אחר תאלצו לחכות כשישה חודשים. וודאו מהן הנורמות הנהוגות בדיסציפלינה שלכם ופנו לעורך בתום הזמן הנהוג, אם טרם חזרו אליכם.
בתהליך השיפוט או בתהליך של הערכת עמיתים [peer-review] נבחנות עבודות אקדמיות על מנת לקבוע את מהימנותן המדעית ואת תרומתן המחקרית. בדרך כלל השיפוט יעשה באופן שבו האנונימיות של הצדדים נשמרת באופן חד צדדי [single-blinded], שבה רק זהות השופט חסויה מהכותב, או באופן דו-צדדי [double-blinded]. האנונימיות מיועדת לבצר את המאפיינים המקצועיים, הבלתי-אישיים של הערכת כתב היד, למרות שלא בכל המקרים היא יעילה לגמרי.
בדרך כלל שולחים השופטים את חוות דעתם לעורך תוך פרק זמן מסוים וזה מחליט, על פי אופי הדוחות, לגבי המהלך הבא.
· דחיה על הסף [Desk Rejection]: עורכים עשויים לדחות כתב יד ללא העברתו לשיפוט במקרים שבהם הם מאמינים שכתב היד אינו מתאים לכתב העת מבחינת הנושא, רמת הכתיבה או העריכה שלו
· קבלה מיידית: מצב זה נדיר למדי ומאפיין, בדרך כלל, כתבי עת שאינם מהשורה הראשונה
· קבלה על תנאי ללא שליחה לביקורת חוזרת אצל השופטים: זהו המצב האידיאלי המאפשר לכם מצד אחד לקרוא היטב את המאמר ולתקן לפני הגשה של הנוסח הסופי. מכתב כזה יגיע לאחר שבדרך כלל לא קראת את המאמר כבר כחודשיים ויותר. נסו לאזור כוח ולשדרג את המאמר ככל יכולתכם
· הזמנה להגשת מאמר מתוקן [R&R]: במצב זה מעביר העורך את דוחות השופטים או את תמציתם ומציב כתנאי להגשה מחודשת את התיקונים לאורם. נסו להבין מהמכתב ומהדוחות האם העורך מתכוון לשלוח את כתב היד המתוקן לשופטים. עורכים רבים אינם טורחים להבהיר את כוונותיהם בעניין זה. בכל מקרה נסו לבצע את התיקונים הנדרשים ולהבין ממכתבו של העורך עד כמה התיקונים המבוקשים הם "חובה" ועד כמה הן נתונים לשיקול דעתכם. בכל מקרה הגיבו לכל הערה של השופטים ללא התנצחות וללא התנצלות, תוך שמירה על שיקול דעתכם. דרך טובה לענות לדו"ח R&R היא לכתוב: "תודה רבה על ההערות. אין לי ספק שהמאמר כעת טוב יותר. להלן השינויים שערכתי. יש דבר או שניים שלא הסכמתי איתם. הסיבה לכך היא X".
דחייה לאור דוחות השופטים
רוב ההחלטות שמגיעות מעורכי כתבי העת לאחר תהליך השיפוט הן החלטות דחייה. זהו התהליך המדעי וכולם, כולל העורכים, כפופים אליו. כדאי להתייחס לדוחות השיפוט כאל משוב חיוני לעבודתכם ולזכור שהביקורת על המאמר אינה ביקורת אישית, גם אם המאמץ שהשקעתם היה אישי.
במקרים רבים ובדיסציפלינות רבות דוחות השיפוט לא יגיעו לידכם. אם זכיתם והדוחות נשלחו אליכם קראו אותם בעיון. נסו לדרג ולהבחין בין הערות משמעותיות יותר למשמעותיות פחות, בין הערות שמצריכות עבודה רבה לבין הערות שמצריכות שינויים קלים בלבד, בין הערות מועילות להערות שאינן מובנות או אפילו כאלה שמעידות שהקוראים לא ירדו לסוף דעתכם. קראו את הדוחות שנית לאחר תקופת צינון ותופתעו לגלות שבדרך כלל, הביקורת בהם נראית הגיונית ונכונה יותר לאחר זמן.
חשוב לזכור שהשופטים, גם אם קריאתם מחמירה, מהווים חלק מקהל היעד של המאמר ואם יש להם ביקורת אודותיו, ייתכן שגם חוקרים אחרים מקהל היעד יחלקו איתם נקודת מבט זו. לפיכך, אין טעם לפסול את דעת השופטים. אפילו אם ברור לכם שטיעונכם לא הובן כהלכה, ראו בכך איתות שכתיבתכם אינה ברורה מספיק ולא אפיון שלילי ליכולות השופט.
במקרים מסוימים ניתן להגיש שוב את המאמר לאחר שתתקנו אותו על פי הצעות השופטים, גם אם לא הוצע לכם במפורש לעשות זאת. במקרה זה כדאי לכתוב מכתב מלווה מפורט, המתייחס לכל השינויים שערכתם. התייחסו בנפרד לכל אחד מדוחות השיפוט ולכל ההערות של השופטים. ככל שהמוניטין של כתב העת גדול יותר, כך כדאי לכם יותר להשקיע במכתב המלווה. מכתב זה יכול לשכנע את העורך לא לשלוח את המאמר לשיפוט מחודש. זכרו שגם אם המאמר ישלח לשיפוט מחודש המכתב המלווה עשוי להגיע לשופטים שקראו את העבודה בסיבוב הראשון. לכן התייחסו תמיד בכבוד לכל הקוראים ולכל הערותיהם, גם אם אינכם מסכימים איתם.
זכרו שהסיכוי לדחייה גדול יותר אם אינכם מנוסים ולכן גם מועדים לטעויות. במצב זה אתם גם פגיעים יותר שכן עדיין אינכם מנוסים בדחיות מקצועיות. חשוב מאוד לפתח עור של פיל ולהאמין בעצמכם. זכרו שעצם ההגשה לשיפוט של מאמרים היא הישג שיש להתגאות בו.
על פי רוב אין טעם לערער על החלטת העורך. יחד עם זאת, כאשר הדוחות של השופטים אינם חד-משמעיים (ואתם יודעים זאת, דבר שלא תמיד קורה) וכאשר העורך אינו כותב מכתב פסקני ניתן לבחון איתו אפשרות של הגשה מחודשת. במרבית המקרים פניה כזאת לא תזיק. בכל מקרה מומלץ לגשש בעדינות ולבחון את הסיכויים לאישור הגשה מחודשת רק במקרים שבהם הדוחות טובים למדי או שאתם מתחייבים מראש לערוך שינויים מקיפים בכתב היד.
· אם המאמר נדחה תוכלו תמיד להגישו מחדש לכתב עת אחר.
· שיקלו איזה מהשינויים המוצעים על ידי השופטים נחוץ כדי שהפעם יתקבל
· אם דוחות השיפוט אינם מחייבים לדעתכם תיקונים מקיפים, עירכו את התיקונים המינימליים הנדרשים ושילחו לפרסום בכתב עת אחר. זכרו שבכל מקרה עדיף להתקדם בכיוונים אחרים בזמן שהשופטים יסמנו את הטעון תיקון מבחינתם
· מצד שני, במידה ואתם מחליטים לשלוח לכתב עת אחר, קחו בחשבון שקיימת אפשרות שהמאמר יישלח שוב לאותו שופט, ולכן עדיף, אם זמנכם בידכם, לערוך את כל התיקונים המתחייבים
· במידה והוזמנתם לתקן את המאמר כתנאי לפירסומו, עשו זאת, כיוון שתהליך זה קצר וקל יותר מהתחלת התהליך מחדש, בכתב עת אחר.
· אם מאמריכם נדחים המשיכו לנסות. נסו להשתמש בביקורת כדי לשפר את מאמריכם. מאמר המוגש לז'ורנל עשוי לחזור לתיקונים בעוד מאמר לכנס פשוט מתקבל או נדחה. כדי להשתמש במשוב אותו קיבלתם קראו אותו פעם אחת וחזרו אליו לאחר תקופה. רק אז תחליטו האם הביקורת מבוססת או לא. לעתים ביקורת שאינה מכוונת מוכיחה שהקורא לא הבין כהלכה את כוונתכם ושעליכם להבהיר את עצמכם טוב יותר. קל יותר לקבל ביקורת מבוססת היטב, אך קשה יותר לתקנה
התמודדות עם תקן והגש מחדש [R&R]:
· לעיתים העורך מדריך אתכם לגבי הנדרש מכם בתיקונים. לעיתים הוא יכול לרמוז שדי בתיקונים שנתבקשו ולא תיערך הערכה מחודשת של המאמר
· אם אינכם מבינים את הערות העורך אפשר לשאול אותו בנימוס לכוונתו
· לעיתים כדאי לשלוח מאמר לא מושלם שברור שישלח ל-R&R, כדי לחסוך זמן
· לעיתים הערות השופטים סותרות. בכל מקרה יש לשלוח מכתב מנומק [cover letter] המתייחס לכל ההערות ולהסביר אילו הערות קיבלנו אליו לא, ומדוע. יש לזכור שסביר כי מכתב זה ישלח לשופטים ולכן ראוי שייכתב בכבוד ונימוס. אם אינכם מבינים את כוונת השופטים, ניתן לבקש מהעורך לחבר ביניכם ולתקשר באופן ישיר (לפעמים הוא מסכים), או לפרש את כוונת השופטים באופן אחר (למשל באמצעות משא ומתן עקיף)
· בחלק מכתבי העת ניתן לערוך שינויים מהותיים ולשלוח שוב אפילו לאחר דחייה. מצד שני, אין טעם רב לעשות כן, אלא אם כן אתם משוכנעים שפרסום בכתב העת הספציפי הוא הצלחה בפני עצמה
· הודיעו למנחים ולחברים
· שילחו עותק אלקטרוני לעמיתים איתם אתם בקשר או מעוניינים ליצור קשר. זכרו שלא כל מה שמפורסם נקרא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה